גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
260 יחסים: ממלכת ירושלים, מנזר סנט אטיין, מנזר המצלבה, מנזר האחיות ציון (העיר העתיקה), מנזר האחיות הבורומאיות, מסעי הצלב, מסגד אל-אקצא, מערת יהושפט, מעלות דפנה, מצבת בת פרעה, מצודת אנטוניה, מקור חיים (שכונה), מרכז עסקים ראשי, מרכז הספורט גבעת רם, משרד המשפטים, משרד החינוך, מתחם אוגוסטה ויקטוריה, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מלון עדן, מלון פאלאס, מלון קראון פלזה ירושלים, מלון שבע הקשתות, מלון המלך דוד, מלון הר ציון, מלון הייאט, מבנה שערי צדק הישן, מגרש הרוסים, מגדל טנקרד, מגדל דוד, מגדל המים (הר הצופים), מגדל העיר, מגדלי וולפסון, מדרסת אשרפיה, מדרסת תנכזיה, מורשת המשפט בישראל, מוזיאון ארצות המקרא, מוזיאון רוקפלר, מוזיאון הסובלנות, מוזיאון ישראל, מכון איינשטיין למתמטיקה, מכון טרומן, מכון ירושלים לחקר ישראל, מירון בנבנשתי, מיכאל ששר, אמנון רמון, אצטדיון טדי, ארמון הגבירה טונשוק, אריאל, אריאל (כתב עת), ..., אלפיים (כתב עת), אלי שילר, אלישע אפרת, אבן ירושלמית, אבי בראלי, אבי כצמן, אדריכלות, אדריכלות ממלוכית, אדריכלות ישראלית, אוריינט האוס, אוהל יזכור, אכסניית סנט פאולוס, אירופה, איליה קפיטולינה, נקבת השילוח, נחום רקובר, סולימאן הראשון, סילואן, עמק המצלבה, עתון 77, על המשמר, עיר דוד, פנסיון שמידט, פליניוס הזקן, צרפת, צלאח א-דין, צבי הקר, קניון ירושלים, קריית משה, קריית הממשלה, קריית הממשלה (מזרח ירושלים), קשת רובינסון, קשת וילסון, קתדרלת סנט ג'ורג', קתדרלת יעקב הקדוש, קטמון, קבר ...יהו אשר על הבית, קבר מרים, קבר זכריה, קבר בני חזיר, קבר יאסון, קברי המלכים, קונסטנטינוס, קונסוליית מצרים בירושלים, קולנוע סמדר, קולג' טרה סנטה, רמת רחל, רחבת הר הרצל, רחוב הנביאים, רחוב יפו, רומא העתיקה, שער מנדלבאום, שער יפו, שערי ירושלים, שוק מחנה יהודה, שוק הכתנים, שכונת הבוכרים, שיבת ציון, תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תלפיות, תחנת הרכבת מלחה, תוכנית מקלין, תוכנית מתאר מקומית 2000 ירושלים, תוכנית אב ירושלים 1968, תוכנית ספדיה, תוכנית גדס (ירושלים), תוכנית גדס-אשבי, תוכנית הולידיי, לטרון, טנקרד נסיך הגליל, טיילת ארמון הנציב, זמנים (כתב עת), זמורה-ביתן, חשמונאים, חזקיהו, חדר הסעודה האחרונה, חומות ירושלים, בנק ישראל, בניין משטרת מחנה יהודה, בניין סנסור, בניין לשכת הבריאות המחוזית, בניין המשביר לצרכן (ירושלים), בניין המטה הארצי של משטרת ישראל, בניין הקונסוליה האתיופית, בנייה באבן, בקעת הקהילות, בתי סיידוף, בית משהיוף, בית משיח בורוכוף, בית מחניים, בית מילקן, בית ארתור רופין, בית אברלה, בית אבי חי, בית אהמן, בית אות המוצר הירושלמי, בית אימברגר, בית נבון ביי, בית פרנק, בית פרומין, בית פין, בית צופיוף, בית קדימה, בית תבור, בית תורג'מן, בית טיכו, בית זנדל, בית בלגיה, בית בונם, בית בוירלה, בית גד פרומקין, בית דוד וולפסון, בית המעלות, בית המקדש השני, בית המשפט העליון, בית האמנים בירושלים, בית הספר התיכון הטמפלרי, בית הקברות הצבאי הבריטי (הר הצופים), בית הקהילה הטמפלרית, בית השמשוני, בית החלונות, בית החופשית, בית החולים של המיסיון האנגלי, בית החולים ביקור חולים, בית החולים האיטלקי (ירושלים), בית החולים הדסה הר הצופים, בית הכנסת זהרי חמה, בית הכנסת גבעת רם, בית הכנסת החורבה, בית הכנסת הגדול (ירושלים), בית הכנסת ישורון, בית היתומים שנלר, גן החיות התנ"כי, גשר המיתרים, גבעת רם, גבעת התחמושת (אתר הנצחה), דן יהב, דצמבר, דבר (עיתון), דוד קרויאנקר, דוד גוגנהיים, המאה ה-19, המתחם הצרפתי בירושלים, המגדל הישראלי, המושבה האמריקאית בירושלים, המושבה הגרמנית (ירושלים), המכון לארכאולוגיה (הר הצופים), המכון הישראלי ללימודים מתקדמים, הארץ, האוניברסיטה המורמונית, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרומית, הספרייה הלאומית, העופל, העיר העתיקה, הצופה, הקארדו (ירושלים), הר ציון, הר הרצל, הר הזיתים, הר הבית, הרובע ההרודיאני, הרובע היהודי, התקופה ההלניסטית, התחנה המרכזית של ירושלים, הלגיון הערבי, החומה הרחבה, הבית השרוף, הוצאת אריאל, הורדוס, הכנסת, הכותל המערבי, הכותל הדרומי, היכל שלמה, היכל הספר, היכל השמות, וילה, וילה לאה, וילה ברחל אמנו, כנסיית מריה מגדלנה, כנסיית אבינו שבשמים, כנסיית סנטה אנה, כנסיית דומינוס פלוויט, כנסיית הניאה, כנסיית העלייה, כנסיית העלייה הרוסית, כנסיית הקבר, כנסיית הקבר הקדוש, כנסיית כל העמים, כתר הוצאה לאור, כותרת ראשית (שבועון), כיפת הסלע, כיכר אלנבי, יפו, ירושלים, ירושלים החצויה, יד אבשלום, יד לבנים, יד לילד, יד ושם, יד יצחק בן-צבי, יוסף קלארווין, 1517, 1892, 1917, 1948, 1949, 28 במאי, 638. להרחיב מדד (210 יותר) »
ממלכת ירושלים
המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וממלכת ירושלים · ראה עוד »
מנזר סנט אטיין
הבזיליקה ומגדל הפעמונים פנים הבזיליקה העוגב פסל הרונימוס בבזיליקה מנזר סנט אטיין הוא שמו של מתחם נוצרי-קתולי סמוך לשער שכם בירושלים, המנציח את זכרו של המרטיר הראשון סטפנוס הקדוש ("סנט אטיין", בצרפתית: Saint Étienne).
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומנזר סנט אטיין · ראה עוד »
מנזר המצלבה
מבט מכיוון גן סאקר לעבר המנזר מנזר המצלבה ועמק המצלבה בשלג, מבט ממזרח למערב. מעל העמק נראה חלקו הדרומי של מוזיאון ישראל מראה מן האוויר צילום אווירי מבט מצפון המנזר בלילה גאורגי שכתב את הפואמה "עוטה עור הנמר" מנזר המצלבה (בגאורגית ჯვრის მონასტერი - ג'בְרִיס מונאסטֶרִי jvris monast'eri) הוא מנזר מבוצר השוכן בעמק המצלבה בירושלים, בין השכונות גבעת רם, רסקו ורחביה, בגובה 750 מטר מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומנזר המצלבה · ראה עוד »
מנזר האחיות ציון (העיר העתיקה)
מנזר אחיות ציון - הכיפה בגג הכנסייה מפת הרובע המוסלמי מנזר האחיות ציון הוא מתחם של מנזר וכנסייה השייכים למסדר האחיות ציון ושוכנים ברחוב ויה דולורוזה ברובע המוסלמי, העיר העתיקה, ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומנזר האחיות ציון (העיר העתיקה) · ראה עוד »
מנזר האחיות הבורומאיות
פנים המנזר, 2007 מנזר האחיות הבורומאיות מצוי ברחוב לויד ג'ורג' 12 במושבה הגרמנית וגם מדרך בית לחם בירושלים, שייך למסדר הגרמני - קתולי של האחיות הבורומאיות.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומנזר האחיות הבורומאיות · ראה עוד »
מסעי הצלב
אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומסעי הצלב · ראה עוד »
מסגד אל-אקצא
מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומסגד אל-אקצא · ראה עוד »
מערת יהושפט
הגמלון המגולף בחזית המערה מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים מערת יהושפט היא מערת קבורה משלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, השוכנת באפיק נחל קדרון למרגלות הר הזיתים, ומהווה יחידה תכנונית אחת עם מצבת יד אבשלום.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומערת יהושפט · ראה עוד »
מעלות דפנה
מעלות דפנה היא שכונה בצפון ירושלים, הוקמה כחלק משכונות הבריח בשנות ה־70; גובלת בשכונת רמת אשכול וסנהדריה מצפון, שכונת שמואל הנביא ממערב, וגבעת התחמושת ממזרח.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומעלות דפנה · ראה עוד »
מצבת בת פרעה
#הפניה קבר בת פרעה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומצבת בת פרעה · ראה עוד »
מצודת אנטוניה
מצודת אנטוניה ושער טדי – השער הצפוני של בית המקדש. דגם ירושלים בתקופת בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל מצודת אנטוניה היא מצודה מתקופת הבית השני שהקים הורדוס בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומצודת אנטוניה · ראה עוד »
מקור חיים (שכונה)
מקור חיים היא שכונה קטנה בדרום העיר ירושלים על גדות נחל רפאים, לאורך מסילת הרכבת יפו ירושלים, באזור עמק רפאים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומקור חיים (שכונה) · ראה עוד »
מרכז עסקים ראשי
מנהטן בלילה מרכז העיר פרנקפורט מרכז עסקים ראשי (מע"ר) הוא מונח מתחום הגאוגרפיה העירונית, המתייחס למרכזה העסקי-פיננסי והמינהלי של עיר.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומרכז עסקים ראשי · ראה עוד »
מרכז הספורט גבעת רם
מרכז הספורט על שם הווארד קוסל גבעת רם הוא מרכז ספורט, השוכן בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם שבירושלים הפרוס על פני ארבעה מגרשים ובשטח של כ-100 דונם.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומרכז הספורט גבעת רם · ראה עוד »
משרד המשפטים
משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי האמון על עשיית צדק ושירות הציבור בתחומי המשפט של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומשרד המשפטים · ראה עוד »
משרד החינוך
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומשרד החינוך · ראה עוד »
מתחם אוגוסטה ויקטוריה
חזית אוגוסטה ויקטוריה 2002 מתחם אַוגוּסְטֶה ויקטוֹריה בירושלים הוקם בראשית המאה ה-20 על ידי וילהלם השני, קיסר גרמניה על שם אשתו, אוגוסטה ויקטוריה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומתחם אוגוסטה ויקטוריה · ראה עוד »
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מלון עדן
חזית מלון עדן ממוזער מלון עדן הוא בניין לשימור - דוגמה לסגנון הבינלאומי באדריכלות הארץ-ישראלית בתקופת המנדט - הנמצא בפינת הרחובות הלל וההסתדרות (בניין מספר 26 ברחוב) בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומלון עדן · ראה עוד »
מלון פאלאס
חזית מלון פאלאס המלון במהלך שיפוצים ב-2008. כל החלק הפנימי הוסר, ורק המעטפת נשארה שלט הסבר בכניסה למלון פאלאס - וולדוף אסטוריה מלון פאלאס הוא בניין שנבנה בירושלים בין השנים 1928 ו-1929 על פי תוכניות האדריכל נחאס ביי.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומלון פאלאס · ראה עוד »
מלון קראון פלזה ירושלים
#הפניה מלון וורט ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומלון קראון פלזה ירושלים · ראה עוד »
מלון שבע הקשתות
חזית המלון מלון שבע הקשתות (באנגלית: Seven Arches Hotel; לשעבר אינטרקונטיננטל ירושלים) הוא בית מלון בירושלים השוכן בפינה הדרומית של פסגת הר הזיתים, מעל בית הקברות היהודי.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומלון שבע הקשתות · ראה עוד »
מלון המלך דוד
מלון המלך דוד הוא בית מלון בדירוג "5+ כוכבים" בירושלים המשמש גם בתור בית הארחה רשמי של מדינת ישראל עבור אישים חשובים ומפורסמים, שראשיתו כמלון פאר בימי המנדט הבריטי, ועד היום לא הועם זוהרו.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומלון המלך דוד · ראה עוד »
מלון הר ציון
שלטי האבירים - פרט מלון הר ציון הוא בית מלון הממוקם במבנה היסטורי בירושלים בקרבת שכונת משכנות שאננים, על שפת גיא בן הינום ואל מול הר ציון.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומלון הר ציון · ראה עוד »
מלון הייאט
#הפניה הייאט.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומלון הייאט · ראה עוד »
מבנה שערי צדק הישן
#הפניה בניין שערי צדק הישן.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומבנה שערי צדק הישן · ראה עוד »
מגרש הרוסים
מפת הבניינים ההיסטוריים במגרש הרוסים כנסיית השילוש הקדוש במגרש הרוסים חצר סרגיי מגרש הרוסים הוא מתחם משולש המשתרע על שטח של כ-68 דונם במרכז ירושלים, וכולל מספר מבני ציבור.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומגרש הרוסים · ראה עוד »
מגדל טנקרד
מבט על הפינה הצפונית של החומה. בחלק התחתון שרידי מגדל טנקרד ומשמאל הפתח הקטן בחומה אליו נכנס מוביל המים העתיק מבט על הפינה הצפונית של חומת ירושלים. מעל החומה בית הספר פ'רייר (קולג דה פרנס) ובחזית שרידי החפיר מהתקופה הצלבנית. מגדל טנקרד (בלטינית: Turris Tancredi) הוא שמו הצלבני של מגדל מבוצר בקצה הצפון־מערבי של חומת ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומגדל טנקרד · ראה עוד »
מגדל דוד
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומגדל דוד · ראה עוד »
מגדל המים (הר הצופים)
#הפניה המגדל ע"ש יעקב סוראסקי (הר הצופים).
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומגדל המים (הר הצופים) · ראה עוד »
מגדל העיר
בית העם. מגדל העיר הוא מגדל משרדים הניצב במרכז העיר ירושלים, בקרן הרחובות בן-יהודה והמלך ג'ורג'.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומגדל העיר · ראה עוד »
מגדלי וולפסון
#הפניה קריית וולפסון.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומגדלי וולפסון · ראה עוד »
מדרסת אשרפיה
מדרסת אשרפיה, או מדרסה אל-אשרפיה (בערבית: مدرسة الأشرفية) היא מדרסה אסלאמית בצד המערבי של חראם א-שריף (הר הבית) בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומדרסת אשרפיה · ראה עוד »
מדרסת תנכזיה
#הפניה אל-מדרסה א-תנכיזיה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומדרסת תנכזיה · ראה עוד »
מורשת המשפט בישראל
מורשת המשפט בישראל היא עמותה הפועלת להעלאת התודעה והידיעה בדבר הזיקה בין מקורות המשפט העברי לבין המציאות כאן והיום.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומורשת המשפט בישראל · ראה עוד »
מוזיאון ארצות המקרא
#הפניה מוזיאון ארצות המקרא ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומוזיאון ארצות המקרא · ראה עוד »
מוזיאון רוקפלר
מוזיאון רוקפלר הוא מוזיאון לארכאולוגיה המסונף למוזיאון ישראל, אך שוכן בנפרד ממנו במזרח ירושלים, בסמוך לשער הפרחים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומוזיאון רוקפלר · ראה עוד »
מוזיאון הסובלנות
מודל של המוזיאון על פי התכנון הראשוניתמונה להחלפה מפת האזור משנת 1946, השטח שעליו נבנה המוזיאון היה מגרש חנייה עירוני לבאי בית אגרון וגן העצמאות. במסגרת חפירות הצלה התברר בדיעבד שהחניון היה ממוקם על חלק קטן מבית הקברות ממילא מגרש החניה שעליו נבנה המוזיאון עם סלילתו והקמת גן העצמאות סביבו ב-1969 מוזיאון הסובלנות של מרכז שמעון ויזנטל, הוא מרכז כנסים המתוכנן לכלול מתחמי בילוי ותרבות וכן שני מוזיאונים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומוזיאון הסובלנות · ראה עוד »
מוזיאון ישראל
מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומוזיאון ישראל · ראה עוד »
מכון איינשטיין למתמטיקה
מכון איינשטיין למתמטיקה הוא המחלקה למתמטיקה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומכון איינשטיין למתמטיקה · ראה עוד »
מכון טרומן
המכון למחקר ע"ש הרי ס.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומכון טרומן · ראה עוד »
מכון ירושלים לחקר ישראל
#הפניה מכון ירושלים למחקרי מדיניות.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומכון ירושלים לחקר ישראל · ראה עוד »
מירון בנבנשתי
מירון בנבנשתי (21 באפריל 1934 – 20 בספטמבר 2020) היה איש ציבור, פובליציסט, היסטוריון ואיש שמאל ישראלי.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומירון בנבנשתי · ראה עוד »
מיכאל ששר
מיכאל ששר (שרשבסקי) (5 בפברואר 1933 - 25 במאי 2006, ט' בשבט ה'תרצ"ג - כ"ז באייר ה'תשס"ו) היה עיתונאי ואיש הגות ישראלי.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ומיכאל ששר · ראה עוד »
אמנון רמון
אמנון רמון (נולד ב-25 באוקטובר 1961) הוא היסטוריון, סגן ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד יצחק בן-צבי, חוקר בכיר במכון ירושלים למחקרי מדיניות ומרצה במכון שכטר למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואמנון רמון · ראה עוד »
אצטדיון טדי
מבט על של האצטדיון וסביבתו מ-2023 אצטדיון טדי הוא אצטדיון הכדורגל הגדול בישראל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואצטדיון טדי · ראה עוד »
ארמון הגבירה טונשוק
קמרון גומחת הכניסה. ניתן לראות שימוש באבלק, עיטורי נטיפות (מוקרנס) ועיטורים גאומטריים התורבה (מבנה הקבר) של הגבירה טונשוק ארמון הגבירה טונשוק (בערבית, "קצ'ר סית טונשוק"), הנקרא גם "א-תָאכִּיֶה" או "חָאסקי סולטאנה", הוא ארמון מפואר וגדול-ממדים ברובע המוסלמי בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וארמון הגבירה טונשוק · ראה עוד »
אריאל
רחוב דרך אפרתה באריאל מרכז קמפוס אוניברסיטת אריאל בניין מעונות הסטודנטים 102 אֲרִיאֵל היא התנחלות ועיר השוכנת בלב השומרון, ליד כביש חוצה שומרון.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואריאל · ראה עוד »
אריאל (כתב עת)
#הפניה אריאל (הוצאת ספרים) קטגוריה:ישראל: כתבי עת להיסטוריה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואריאל (כתב עת) · ראה עוד »
אלפיים (כתב עת)
אלפיים - כתב עת רב-תחומי לעיון, הגות וספרות היה כתב עת שיצא לאור מדי כחצי שנה, החל משנת 1989 ועד 2009 בהוצאת עם עובד.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואלפיים (כתב עת) · ראה עוד »
אלי שילר
אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואלי שילר · ראה עוד »
אלישע אפרת
אלישע אפרת, 2015 אלישע אפרת (20 באפריל 1929 - 25 בדצמבר 2016) היה גאוגרף ישראלי פרופסור מן המניין בחוג לגאוגרפיה שבאוניברסיטת תל אביב וחתן פרס ישראל לחקר הגאוגרפיה לשנת 2007.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואלישע אפרת · ראה עוד »
אבן ירושלמית
296x296 פיקסלים חזית אבן ירושלמית על מלון ענבל בירושלים אבן ירושלמית הוא הכינוי לאבן המקומית המשמשת אבן לבנייה בירושלים ובסביבתה, שהיא בעיקר אבן גיר אאוליטי, או גיר דולימיטי, שמקורה במחצבות באזור הרי ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואבן ירושלמית · ראה עוד »
אבי בראלי
אבי בראלי (נולד ב- 22 ביולי 1957) הוא היסטוריון ישראלי, פרופ' חוקר ועורך העומד בראש מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואבי בראלי · ראה עוד »
אבי כצמן
אבי כצמן (נולד ב-1952) הוא עורך, עיתונאי ומרצה ישראלי.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואבי כצמן · ראה עוד »
אדריכלות
סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואדריכלות · ראה עוד »
אדריכלות ממלוכית
עיטור גאומטרי אופייני (תורבת תורכאן ח'טון) האדריכלות הממלוכית היא הסגנון האדריכלי של מבנים מונומנטליים ומבני דת ברחבי הסולטנות הממלוכית, אשר שלטה במרחב המזרח התיכון בין השנים 1250–1517.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואדריכלות ממלוכית · ראה עוד »
אדריכלות ישראלית
אדריכלות ישראלית היא האדריכלות שהתפתחה בארץ ישראל מאז 1850, עת ארץ ישראל החלה להיפתח להשפעות אירופאיות והחלה בה בנייה שאיננה ערבית/מסורתית.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואדריכלות ישראלית · ראה עוד »
אוריינט האוס
אוריינט האוס (מאנגלית: Orient House, "בית המזרח"; בערבית: بيت المشرق, "בית אל-משרק") הוא בניין ברחוב אבו עובידה בשכונת באב א-זהרה שבמזרח ירושלים, ששימש בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 כמטה של אש"ף בעיר.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואוריינט האוס · ראה עוד »
אוהל יזכור
אוהל יזכור הוא מבנה ההתכנסות המרכזי ואולם הטקסים של רשות הזיכרון ואתר ההנצחה יד ושם בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואוהל יזכור · ראה עוד »
אכסניית סנט פאולוס
אכסניית סנט פאולוס היא אכסניה קתולית-גרמנית, שנבנתה בתחילת המאה ה-20 וממוקמת בסמוך לשער שכם בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואכסניית סנט פאולוס · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואירופה · ראה עוד »
איליה קפיטולינה
תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 מטבע המציין את ייסוד '''COL'''onia '''AEL'''ia '''CAPIT'''olina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי, ובצד השני דמותו של אדריאנוס צורת מטבע רומאי, המתאר את חרישת הר הבית אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית, שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה על חורבות ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ואיליה קפיטולינה · ראה עוד »
נקבת השילוח
המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו הנקבה בשנת 1900 נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ונקבת השילוח · ראה עוד »
נחום רקובר
הרב נחום רָקוֹבֶר (נולד בי"ד בחשוון תרצ"ג, 13 בנובמבר 1932 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס למשפטים המתמחה בחקר המשפט העברי, משנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשס"ב, ובעל עיטור "יקיר ירושלים".
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ונחום רקובר · ראה עוד »
סולימאן הראשון
Agostino Veneziano סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول; 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1520–1566.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וסולימאן הראשון · ראה עוד »
סילואן
כפר סילואן בשלהי המאה ה-19 סילְוָאן (בערבית: سلوان) או כפר השילוח, היא שכונה ערבית עם מיעוט יהודי במזרח ירושלים, על שלוחה היורדת מהר הזיתים דרומה, ומשני צדי נחל קדרון בסמיכות לאזור שמכונה "האגן הקדוש".
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וסילואן · ראה עוד »
עמק המצלבה
עמק המצלבה ומנזר המצלבה סופת שלג בדצמבר 2013 עמק המצלבה (נקרא גם: פארק רחביה או עמק הצבים) הוא עמק בירושלים, הנמצא בין השכונות רחביה, ניות וגבעת רם, וקרוי על שם מנזר המצלבה שבו.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ועמק המצלבה · ראה עוד »
עתון 77
עתון 77 הוא ירחון לספרות ולתרבות, שנוסד על ידי המשורר והעורך יעקב בסר בשנת 1977, ומכאן שמו.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ועתון 77 · ראה עוד »
על המשמר
על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ועל המשמר · ראה עוד »
עיר דוד
עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ועיר דוד · ראה עוד »
פנסיון שמידט
פנסיון שמידט. פנסיון שמידט הוא מבנה אשר שימש במקור כביתו של ראש ועד המושבה של המושבה הגרמנית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ופנסיון שמידט · ראה עוד »
פליניוס הזקן
גאיוס פליניוס סקונדוס (בלטינית: Gaius Plinius Secundus; שנת 23 לספירה – 25 באוגוסט 79), המוכר בשם פליניוס הזקן, היה סופר, חוקר טבע ומפקד צבא וצי רומאי.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ופליניוס הזקן · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וצרפת · ראה עוד »
צלאח א-דין
צלאח א-דין (ערבית: صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب, תעתיק מדויק: צלאח אלדין יוסף טג'יר בן איוב, תרגום: "צדקת האמונה"; בכורדית: سهلاحهدین ئهیوبی, Selah'edînê Eyubî; בספרות המערב מוכר בשם "סלדין" (Saladin); 1137/8 – 4 במרץ 1193) ייסד את השושלת האיובית במצרים ובסוריה, שהייתה כורדית במוצאה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וצלאח א-דין · ראה עוד »
צבי הקר
צבי הקר (בגרמנית: Zvi Hecker; 31 במאי 1931 – 24 בספטמבר 2023) היה אדריכל ישראלי.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וצבי הקר · ראה עוד »
קניון ירושלים
הקניון מבפנים, 2012 קניון עזריאלי ירושלים (הידוע גם כ"קניון מלחה"), הוא הקניון הגדול בירושלים וסביבתה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקניון ירושלים · ראה עוד »
קריית משה
קריית משה היא שכונה במערב ירושלים, שהוקמה בשנת 1925 בסיועה של קרן "מזכרת משה מונטיפיורי".
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקריית משה · ראה עוד »
קריית הממשלה
משכן הכנסת - מבט מכיוון דרום קריית הממשלה - מבט מכיוון מוזיאון ישראל. בחזית התמונה מוזיאון ארצות המקרא. בעת ביקורי ראשי מדינות נתלה דגל המדינה בכניסה לקריית הממשלה ובכבישים המובילים אליה. בתמונה: דגל טוגו. קריית הממשלה הקרויה גם קריית בן-גוריון נמצאת בגבעת רם שבירושלים, ומהווה ריכוז של בנייני הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקריית הממשלה · ראה עוד »
קריית הממשלה (מזרח ירושלים)
טקסט.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקריית הממשלה (מזרח ירושלים) · ראה עוד »
קשת רובינסון
שחזור המחלף קשת המחלף בציור מהמאה ה-19 קשת רובינסון, 2005 קשת רובינסון היא כינויו של מחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקשת רובינסון · ראה עוד »
קשת וילסון
קשת וילסון - מבט מדרום קשת וילסון - מבט מצפון קשת וילסון היא מבנה קשת קדום עשוי אבנים, הממוקם בצד הצפוני של רחבת הכותל המערבי בעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקשת וילסון · ראה עוד »
קתדרלת סנט ג'ורג'
קתדרלת סנט ג'ורג' החלל המרכזי בקתדרלה קתדרלת סנט ג'ורג' (באנגלית: St. George's Cathedral) היא קתדרלה אנגליקנית-אפיסקופלית השוכנת ברחוב דרך שכם במזרח ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקתדרלת סנט ג'ורג' · ראה עוד »
קתדרלת יעקב הקדוש
כנסיית סנט ג'יימס ברובע הארמני בירושלים קתדרלת יעקב הקדוש (בארמנית: Սրբոց Յակոբեանց Վանք Հայոց, סְרְבּוֹץ יַאכּוֹבַּאנְץ ווַאנְק הַאיוֹץ) נמצאת ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקתדרלת יעקב הקדוש · ראה עוד »
קטמון
קטמון (או גונן בשמה העברי הרשמי) היא שכונה בדרום-מרכז ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקטמון · ראה עוד »
קבר ...יהו אשר על הבית
תעתיק הכתובת לעברית מודרנית, על פי פרופ' נחמן אביגד מפתח כתב עברי קדום לפענוח הכתובת קבר...יהו אשר על הבית הוא שמה הנוכחי של מערת קבורה מסוף ימי בית ראשון כשעליה כתובת בכתב עברי עתיק.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקבר ...יהו אשר על הבית · ראה עוד »
קבר מרים
תרשים וחתך רוחב של האתר קבר מרים בירושלים ממוקם בתוך מערה תת-קרקעית ליד גת שמנים, מקום שעל פי המסורת הנוצרית-אורתודוקסית הוא מקום קבורתה של מרים אם ישו.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקבר מרים · ראה עוד »
קבר זכריה
קבר זכריה מימין וקבר בני חזיר משמאל מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים בני היישוב הישן מתפללים בסמוך לקבר זכריה גרפיטי של עולי רגל יהודים על הנפש קבר זכריה הוא שמה של מצבה מונוליטית משלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל המהווה חלק מקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, למזרחה של העיר העתיקה והר הבית ולמרגלות הר הזיתים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקבר זכריה · ראה עוד »
קבר בני חזיר
קבר בני חֵזיר הוא מערת קבורה בנחל קדרון שבירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקבר בני חזיר · ראה עוד »
קבר יאסון
הכניסה לקבר קבר יאסון הוא קבר מתקופת בית המקדש השני המצוי ברחוב אלפסי בשכונת רחביה שבירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקבר יאסון · ראה עוד »
קברי המלכים
קברי המלכים הוא כינוי לאחוזת קבר מפוארת מתקופת בית שני, השוכנת ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים, צפונית לעיר העתיקה ולשער שכם.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקברי המלכים · ראה עוד »
קונסטנטינוס
מדליון של קונסטנטינוס הגדול משנת 313 על מצד אחד מוטבע קונסטנטינוס כפרש בשריון מלא ולצידו סמל הצלב מטבע של קונסטנטינוס המציין את ייסוד העיר קונסטנטינופוליס. מטבע של האוגוסטוסית פאוסטה, אשתו השנייה של קונסטנטינוס. מצד אחד דמות ראשה של פאוסטה מצד שני דמותה עומדת ובזרועותיה שני בניה קונסטנטינוס השני וקונסטנטיוס השני גַּאיוּס פְלַאבְיוּס וַלֶרְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹנְסְטַנְטִינוּס (בלטינית: Gaius Flavius Valerius Aurelius Constantinus) המוכר גם כקוֹנְסְטַנְטִינוּס הראשון או כקונסטנטינוס הגדול (27 בפברואר 272 – 22 במאי 337) היה קיסר הקיסרות הרומית המערבית משנת 312 עד 324, וקיסר האימפריה הרומית כולה משנת 324 עד מותו בשנת 337.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקונסטנטינוס · ראה עוד »
קונסוליית מצרים בירושלים
קונסוליית מצרים בירושלים הייתה נציגות דיפלומטית של ממלכת מצרים, רפובליקת מצרים וקע"ם בירושלים בתקופת המנדט ובתקופה הירדנית.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקונסוליית מצרים בירושלים · ראה עוד »
קולנוע סמדר
קולנוע לב סמדר הוא הוותיק בבתי הקולנוע בירושלים שעודנו פעיל, כיום תחת רשת בתי הקולנוע לב.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקולנוע סמדר · ראה עוד »
קולג' טרה סנטה
רודי ויסנשטין, מראה המבנה, 1950 קולג' טרה סנטה (בלטינית: Terra Sancta; באיטלקית: Terra Santa, "ארץ הקודש") הוא מתחם בלב ירושלים, בפינת הרחובות בן מימון וקרן היסוד אל מול כיכר צרפת, המשתרע על-פני שטח של 11 דונם.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וקולג' טרה סנטה · ראה עוד »
רמת רחל
רָמַת רָחֵל הוא קיבוץ שהקימו חברי גדוד העבודה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ורמת רחל · ראה עוד »
רחבת הר הרצל
מפת רחבת הר הרצל רחבת הר הרצל היא רחבת הטקסים המרכזית בהר הרצל בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ורחבת הר הרצל · ראה עוד »
רחוב הנביאים
רחוב הנביאים (באנגלית: Street of Prophets; בערבית: طريق الأنبياء) הוא אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, אוכלס במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 כחלק מהיציאה מהחומות ונסלל עם תחילת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ורחוב הנביאים · ראה עוד »
רחוב יפו
רחוב יפו הוא רחוב מרכזי בירושלים, בעל היסטוריה רבת שנים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ורחוב יפו · ראה עוד »
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ורומא העתיקה · ראה עוד »
שער מנדלבאום
ועדת שביתת הנשק ירדן–ישראל בישיבה בשער מנדלבאום, בשנת 1950 לערך שלט "ברוכים הבאים לישראל" שנת 1955 מעבר מנדלבאום 1965 פירוק שער מנדלבאום, 1967 שער מנדלבאום או מעבר מנדלבאום (כתיב אחר: מנדלבוים) היה מעבר הגבול בין ישראל לממלכת ירדן, ומעבר הגבול היחיד בין שני חלקיה של ירושלים, בין השנים 1948–1967.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ושער מנדלבאום · ראה עוד »
שער יפו
שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ושער יפו · ראה עוד »
שערי ירושלים
שער יפו שערי ירושלים הם השערים המאפשרים כניסה לעיר העתיקה בירושלים דרך חומות ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ושערי ירושלים · ראה עוד »
שוק מחנה יהודה
דוכנים בשוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה הוא שוק מזון וביגוד, הנמצא בין הרחובות יפו ואגריפס לצד שכונת מחנה יהודה בירושלים, ומשמש כשוק מזון מרכזי בבירה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ושוק מחנה יהודה · ראה עוד »
שוק הכתנים
שוק הכתנים ובסופו השער להר הבית, ינואר 2008 הכוס, סמלו של תנכיז. על גבי הכניסה לח'אן בשוק הכתנים מפת הרובע המוסלמי שוק הכתנים, "שוק מוכרי הכותנה", "שוק עושי הכותנה", או "שוק מנפצי הכותנה" (ערבית: سوق القطانين סוק אל-קטאנין), כיום "רחוב החנויות", הוא שוק מקורה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, המוביל אל אחד משערי הר הבית הקרוי על שמו, שער מוכרי הכותנה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ושוק הכתנים · ראה עוד »
שכונת הבוכרים
בתי פאר וכתובות הקדש בית יהודיוף-חפץ ("הארמון") ב'''שכונת הבוכרים''' מחצרות השכונה מרפסת ססגונית בשכונה בית יוסף דוידוף שכונת הבוכרים היא שכונה בלב ירושלים, שנבנתה בשנת 1894 על ידי יהודי בוכרה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ושכונת הבוכרים · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ושיבת ציון · ראה עוד »
תקופת בית ראשון
תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ותקופת בית ראשון · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ותקופת בית שני · ראה עוד »
תלפיות
תַּלְפִּיּוֹת היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ותלפיות · ראה עוד »
תחנת הרכבת מלחה
#הפניה תחנת הרכבת ירושלים – מלחה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ותחנת הרכבת מלחה · ראה עוד »
תוכנית מקלין
מפת תוכנית מקלין תוכנית מקלין הוא שמה של תוכנית המתאר הראשונה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ותוכנית מקלין · ראה עוד »
תוכנית מתאר מקומית 2000 ירושלים
תוכנית מתאר מקומית ירושלים 2000 היא תוכנית מתאר מקומית שהוכנה עבור העיר ירושלים על ידי צוות שהחל את עבודתו בשנת 2000 בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט כראש עיריית ירושלים, והוצגה בפני הציבור במסיבת עיתונאים בספטמבר שנת 2004.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ותוכנית מתאר מקומית 2000 ירושלים · ראה עוד »
תוכנית אב ירושלים 1968
תוכנית אב ירושלים 1968 תוכנית אב ירושלים 1968 היא תוכנית בניין עיר, שהוכנה עבור העיר ירושלים על ידי צוות שהחל את עבודתו בשנת 1966 בתקופת כהונתו של טדי קולק כראש עיריית ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ותוכנית אב ירושלים 1968 · ראה עוד »
תוכנית ספדיה
פעילות נגד תוכנית ספדיה. בשמאל התמונה דב חנין. תוכנית ספדיה (ספדי) (תמ"מ 1/37, תוכנית מערב ירושלים) הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה בשטח של כ-26,600 דונם.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ותוכנית ספדיה · ראה עוד »
תוכנית גדס (ירושלים)
תוכנית גדס (בעריכת אשבי) כפי שהופיע בדו"ח של החברה למען ירושלים במרץ 1921. האזור המסומן בצהוב בהיר הוא השטח הפתוח המוצע, הנקי מבנייה מסביב לאגן העיר העתיקה, כמו כן סומנה רשת של כבישים חצי מעגליים חדשה פטריק גדס 1886 תוכנית גדס (ירושלים) היא תוכנית אב לעיר ירושלים שהוגשה על ידי האדריכל פטריק גדס לשלטונות המנדט והאגודה למען ירושלים בשנת 1919.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ותוכנית גדס (ירושלים) · ראה עוד »
תוכנית גדס-אשבי
תוכנית בניין עיר שהכין אשבי, בה מפורטים שימושי קרקע כפי שפורסמה בדו"ח האגודה למען ירושלים במרץ 1921 תוכנית גדס-אשבי היא תוכנית מתאר לירושלים שנערכה בשנת 1922 על ידי פטריק גדס (Patrick Geddes) בשיתוף האדריכל צ'ארלס רוברט אשבי (C.R. Ashbee) ששימש "יועץ אזרחי למושל ירושלים" (Civic Advisor to the Governor of Jerusalem) וכמזכיר האגודה למען ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ותוכנית גדס-אשבי · ראה עוד »
תוכנית הולידיי
שימושי הקרקע תוכנית הולידיי היא תוכנית בניין עיר לירושלים שהוכנה על ידי האדריכל ומתכנן הערים הבריטי קליפורד הולידיי בתקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ותוכנית הולידיי · ראה עוד »
לטרון
משטרת לטרון. נבנתה בסגנון מצודות טגארט ומהווה כיום חלק מאתר יד לשריון יד זיכרון לזכר בני חטיבת אלכסנדרוני מנזר השתקנים בלטרון המכ"ם בלטרון המקיים מעקב אחרי נדידת הציפורים ברדיוס של 50 ק"מ שרידי הכנסיות באמאוס ניקופוליס לטרון הוא רכס בעמק איילון, במרחק של כ-15 קילומטר מערבית לעיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ולטרון · ראה עוד »
טנקרד נסיך הגליל
#הפניה טנקרד, נסיך הגליל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וטנקרד נסיך הגליל · ראה עוד »
טיילת ארמון הנציב
טיילת ארמון הנְציב הוא כינוין של שלוש טיילות הממוקמות בדרום מזרח ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וטיילת ארמון הנציב · ראה עוד »
זמנים (כתב עת)
זמנים הוא רבעון להיסטוריה הרואה אור מטעם בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה הפתוחה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל והחברה ההיסטורית הישראלית.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וזמנים (כתב עת) · ראה עוד »
זמורה-ביתן
#הפניה כנרת זמורה-ביתן דביר.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וזמורה-ביתן · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וחשמונאים · ראה עוד »
חזקיהו
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וחזקיהו · ראה עוד »
חדר הסעודה האחרונה
250px 250px כותרת בצורת שקנאי המאכיל את גוזליו חדר הסעודה האחרונה הוא האולם בו, על פי אמונת רוב הכנסיות הנוצריות, התקיימה סעודתו האחרונה של ישו.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וחדר הסעודה האחרונה · ראה עוד »
חומות ירושלים
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וחומות ירושלים · ראה עוד »
בנק ישראל
בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובנק ישראל · ראה עוד »
בניין משטרת מחנה יהודה
האריות בכניסה למבנה בניין משטרת מחנה יהודה או בית הקונסול מור הוא מבנה אבן דו קומתי ברחוב יפו בירושלים בסמוך לישיבת עץ חיים ולשוק מחנה יהודה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובניין משטרת מחנה יהודה · ראה עוד »
בניין סנסור
בית סנסור, כיכר ציון בשנות ה-30 חזית בית סנסור שם הבניין ומקימיו מעל הכניסה לבנק לאומי בניין סנסור הוא בניין משרדים ומסחר בכיכר ציון, בפינת הרחובות יפו ובן-יהודה במרכז העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובניין סנסור · ראה עוד »
בניין לשכת הבריאות המחוזית
#הפניה בית החולים העירוני (ירושלים).
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובניין לשכת הבריאות המחוזית · ראה עוד »
בניין המשביר לצרכן (ירושלים)
מראה בניין המשביר לצרכן עד לפני השיפוץ הבניין ביולי 2016 בניין המשביר לצרכן בירושלים, הממוקם ברחוב המלך ג'ורג' 28, באחד מקודקודי "המשולש הירושלמי", בקרבת מדרחוב בן-יהודה ומגדל העיר, נבנה בשנים 1967-1970 על ידי חברת הכשרת היישוב על פי תוכניות של האדריכל דוד אנטול ברוצקוס.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובניין המשביר לצרכן (ירושלים) · ראה עוד »
בניין המטה הארצי של משטרת ישראל
#הפניה המטה הארצי של משטרת ישראל#הבניין הנוכחי המטה הארצי של משטרת ישראל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובניין המטה הארצי של משטרת ישראל · ראה עוד »
בניין הקונסוליה האתיופית
הקונסוליה האתיופית בסמוך לבנייתה הבניין בשנת 2012 פסיפס האריה, סמל הקיסרות האתיופית, בחזית הבניין בניין הקונסוליה האתיופית הוא בניין דירות ברחוב הנביאים 38–40 בירושלים ששימש בעבר כקונסוליה של אתיופיה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובניין הקונסוליה האתיופית · ראה עוד »
בנייה באבן
בנייה באבן היא הקמת מבנים או חלקי מבנים כאשר חומר הגלם העיקרי הוא אבן טבעית מעובדת או לא מעובדת.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובנייה באבן · ראה עוד »
בקעת הקהילות
בקעת הקהילות ממעוף הציפור תקריב אחד מלוחות הזיכרון בבקעת הקהילות בקעת הקהילות היא אתר הנצחה בקצה המערבי של יד ושם שעל הר הרצל בירושלים, אתר שתוכנן על ידי אדריכלי הנוף זוכי פרס ישראל ליפא יהלום ודן צור.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובקעת הקהילות · ראה עוד »
בתי סיידוף
בתי סיידוף הוא מתחם מגורים ומסחר ברחוב יפו 153–157 בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובתי סיידוף · ראה עוד »
בית משהיוף
בית משהיוף מכיוון דרום מזרח, 2021 בית הכנסת הראשון בבית משהיוף שנבנה על ידי מישאל בנו של שמחה בשנת 1928 בית משהיוף, הוא הגדול בבתי שכונת הבוכרים (כחמישה דונם), ומהגדולים בבתיה הפרטיים של ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית משהיוף · ראה עוד »
בית משיח בורוכוף
#הפניה בית משיח ברוכוף.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית משיח בורוכוף · ראה עוד »
בית מחניים
ממוזער הכניסה לבית: גמלון, שם הבית ושנת הקמתו בית מחניים הוא בניין מפואר בסגנון נאו-קלאסיציסטי ברחוב שבטי ישראל 34 פינת רחוב הנביאים בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית מחניים · ראה עוד »
בית מילקן
מרפסת המבנה הפונה לרחוב רחל אימנו - סגנון מזרחי חזית המבנה הפונה לרחוב תל חי - אר דקו בית מילקן (בעבר נקרא וילת מורקוס) הוא מבנה בשכונת קטמון שבירושלים ברחוב רחל אמנו פינת רחוב תל חי, בו שוכן כיום המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית מילקן · ראה עוד »
בית ארתור רופין
בית ארתור רופין הוא מבנה בשכונת רחביה בירושלים, ברחוב רמב"ן 30.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית ארתור רופין · ראה עוד »
בית אברלה
בית אברלה הוא מבנה דו קומתי במושבה הגרמנית של ירושלים, שנבנה בשנת 1874 על ידי משפחתו של הסוחר והיבואן פאול אברלה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית אברלה · ראה עוד »
בית אבי חי
מתחם בית אבי חי פרט מתוך הספרייה בבית אבי חי בית אבי חי הוא מרכז רב-תחומי לתרבות בירושלים, העוסק בנושאים מרכזיים בתחומי התרבות, המחשבה והיצירה בחברה היהודית והישראלית ופועל גם כגלריה לאמנות.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית אבי חי · ראה עוד »
בית אהמן
בית אהמן הוא מבנה טמפלרי במושבה הגרמנית של ירושלים, ברחוב דרך בית לחם 22, אשר נבנה על ידי האדריכל פרידריך אהמן (Ahmann) בשנת 1905.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית אהמן · ראה עוד »
בית אות המוצר הירושלמי
ימי ביניימי בית אות המוצר הירושלמי הוא מוסד אומנותי בירושלים שתפקידו לקדם יצירה ירושלמית מקורית ואיכותית בתחומי האמנות הפלסטית והאומנות, ומשמש כמרכז ליצירה ותצוגה של עבודות בתחומים אלה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית אות המוצר הירושלמי · ראה עוד »
בית אימברגר
בית אימברגר תקריב של החזית בתי אימברגר (Imberger) הם שני מבנים במושבה הגרמנית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית אימברגר · ראה עוד »
בית נבון ביי
החזית העליונה של הבית בית מחניים "הראשון" או בית נבון ביי (שמות נוספים: בית שפיטלר, בית פרוטיגר) הוא בית מגורים דו קומתי ברחוב הנביאים 59 מאחור בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית נבון ביי · ראה עוד »
בית פרנק
חזית בית פרנק, כולל הכתובת "אבן העזר" בית פרנק היה המבנה הראשון שנבנה במושבה הגרמנית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית פרנק · ראה עוד »
בית פרומין
בית פרומין בשנת 1964 הבניין התאום לבית פרומין בשנת 1936, מצידו השני של הרחוב, שנבנה על פי אותה תוכנית לכל גובהו מימין: זאב שרף, דוד בן-גוריון, משה שרת וחיים משה שפירא ליד שולחן הממשלה באולם המליאה בבית פרומין בית פרומין, 2006 בית פְרוּמִין (ידוע יותר בשם "הכנסת הישנה") שימש כמשכנה הזמני של הכנסת בשנים 1950–1966.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית פרומין · ראה עוד »
בית פין
פועלים יהודים בסמוך לבית, 1855 הבית ב-1980 הבית במהלך שחזור ושיפוץ, 1983 צילום אוויר של הבית, 1995 ממוזער ממוזער ממוזער ממוזער בית פין (Finn) בכרם אברהם ברחוב עובדיה 24 בירושלים, הוא אחד ממספר בתים מודרניים ראשונים שנבנו מחוץ לחומות ירושלים בראשית שנות ה-50 של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית פין · ראה עוד »
בית צופיוף
בית צופיוף הוא בית לשימור הנמצא ברחוב מוסיוף 13 בשכונת הבוכרים בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית צופיוף · ראה עוד »
בית קדימה
בית קדימה, 1945 בית קדימה מכיוון קריית שמואל, 1950בית קדימה הוא מבנה ברחוב הרב ברלין 30 שבשכונת קריית שמואל בירושלים, בו גובשו בחודש אוגוסט 1947 המלצות ועדת אונסקו"פ להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אשר אושרו לאחר מכן בהחלטת כ"ט בנובמבר באו"ם.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית קדימה · ראה עוד »
בית תבור
מימין: החזית החיצונית של אולם התפילה בית תבור ברחוב הנביאים 58 בירושלים נבנה בסוף המאה ה-19 כבית מגורים על ידי האדריכל קונרד שיק, ומשמש כיום את המכון התאולוגי השוודי.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית תבור · ראה עוד »
בית תורג'מן
#הפניה עמדת בית תורג'מן.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית תורג'מן · ראה עוד »
בית טיכו
בית טיכו הוא אחד הבתים הראשונים בירושלים שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית טיכו · ראה עוד »
בית זנדל
האריה על משקוף בית זנדל בית זנדל (Sandel) הוא מבנה חד קומתי בעל חזית מרשימה המצוי במושבה הגרמנית בירושלים, ברחוב עמק רפאים 9, ותוכנן על ידי תיאודור זנדל בסוף המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית זנדל · ראה עוד »
בית בלגיה
בית בלגיה (מאחור) בית בלגיה הוא בית הארחה ומועדון לסגל האקדמי בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית בלגיה · ראה עוד »
בית בונם
בית בונם הוא מבנה בשכונת רחביה שבירושלים ברחוב רמב"ן 21, פינת רחוב ארלוזורוב.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית בונם · ראה עוד »
בית בוירלה
בית בוירלה הוא בניין טמפלרי הממוקם במושבה הגרמנית בירושלים, ברחוב לויד ג'ורג' 6.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית בוירלה · ראה עוד »
בית גד פרומקין
בית גד פרומקין או בית חבצלת הוא בניין בשכונת רחביה בירושלים, ברחוב אבן עזרא 22 פינת רחוב רמב"ן 26.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית גד פרומקין · ראה עוד »
בית דוד וולפסון
בית דוד וולפסון במבט מבחוץ בית דוד וולפסון הוא מבנה השוכן בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים, אשר נחנך ב-15 באפריל 1930.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית דוד וולפסון · ראה עוד »
בית המעלות
בית המעלות בשנות ה-40 בית המעלות 2007 פועלי בית המעלות, 1935 בית המעלות הוא בלוק מגורים עירוני במרכז ירושלים מתקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית המעלות · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית המקדש השני · ראה עוד »
בית המשפט העליון
בית המשפט העליון, 1953. במרכז: משה זמורה. איתו שמעון אגרנט, שמחה אסף, יצחק אולשן, שניאור זלמן חשין ומשה זילברגבית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית המשפט העליון · ראה עוד »
בית האמנים בירושלים
"בית האמנים" שבמרכז העיר ירושלים הוא ביתה של אגודת הציירים והפסלים של ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית האמנים בירושלים · ראה עוד »
בית הספר התיכון הטמפלרי
בית הספר התיכון הטמפלרי, יוני 2007. לאחר שהיה נטוש כעשר שנים ולפני ששופץ והפך למלון בית הספר התיכון הטמפלרי הוא מבנה במושבה הגרמנית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית הספר התיכון הטמפלרי · ראה עוד »
בית הקברות הצבאי הבריטי (הר הצופים)
#הפניה בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית הקברות הצבאי הבריטי (הר הצופים) · ראה עוד »
בית הקהילה הטמפלרית
#הפניה בית העם הטמפלרי (ירושלים).
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית הקהילה הטמפלרית · ראה עוד »
בית השמשוני
בית השמשוני או בית יד הנדיב הוא מבנה בשכונת רחביה בירושלים המצוי ברחוב אבן גבירול 16, בפינת רחוב אברבנאל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית השמשוני · ראה עוד »
בית החלונות
בית החלונות הוא בית משותף ברחוב הע"ח שבשכונת מוסררה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית החלונות · ראה עוד »
בית החופשית
#הפניה קבר בני חזיר.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית החופשית · ראה עוד »
בית החולים של המיסיון האנגלי
ממוזער כתובות על המבנה המרכזי:שיסוד בית החולים: 1843שסיום הבנייה: 1896שפסוקים מן התנ"ך בעברית: "רפאני ה' וארפא", "אני ה' רפאךָ" בית החולים של המיסיון האנגלי (באנגלית: English Mission Hospital) נוסד ונוהל על ידי החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים ופעל בירושלים בין השנים 1844–1948.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית החולים של המיסיון האנגלי · ראה עוד »
בית החולים ביקור חולים
בית החולים ביקור חולים הוא בית חולים שנוסד באמצע המאה ה-19 בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית החולים ביקור חולים · ראה עוד »
בית החולים האיטלקי (ירושלים)
בית החולים בשלג. מכיוון רחוב שבטי ישראל בית החולים האיטלקי הוא מבנה העומד ברחוב שבטי ישראל 29 פינת רחוב הנביאים 9 במוסררה שבירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית החולים האיטלקי (ירושלים) · ראה עוד »
בית החולים הדסה הר הצופים
הדסה הר הצופים הוא בית חולים הניצב על פסגת הר הצופים בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית החולים הדסה הר הצופים · ראה עוד »
בית הכנסת זהרי חמה
#הפניה זהרי חמה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית הכנסת זהרי חמה · ראה עוד »
בית הכנסת גבעת רם
בול דואר מסדרת "אדריכלות בישראל" של דואר ישראל משנת 1975, ועליו ציור בית הכנסת מבט מרחבת הכניסה בית הכנסת האוניברסיטאי ע"ש ד"ר ישראל גולדשטיין הוא בית כנסת בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית הכנסת גבעת רם · ראה עוד »
בית הכנסת החורבה
בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »
בית הכנסת הגדול (ירושלים)
בית הכנסת הגדול בירושלים בית הכנסת הגדול הוא בית כנסת ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בצמוד לבניין היכל שלמה ובסמוך לבית הכנסת ישורון.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית הכנסת הגדול (ירושלים) · ראה עוד »
בית הכנסת ישורון
יְשׁוּרוּן (במקור: יְשֻׁרוּן) הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים שנוסד בשנות ה-20 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית הכנסת ישורון · ראה עוד »
בית היתומים שנלר
מפת בניינים ההיסטוריים השייכים למתחם בית היתומים שנלר מגדל הפעמון בבניין שנלר, 2007 חסידי גור. בית היתומים שְׁנֶלֶר (בגרמנית: Syrisches Waisenhaus, בית היתומים הסורי) היה בית יתומים נוצרי שפעל בירושלים משנת 1861 עד מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ובית היתומים שנלר · ראה עוד »
גן החיות התנ"כי
סמליל גן החיות התנ"כי הישן תצוגת המגוון הביולוגי ובית הפרפרים במתחם אקווריום ישראל, צילום: ליהי ראלף פרפר מורפו כחול בתצוגת המגוון הביולוגי ובית הפרפרים במתחם אקווריום ישראל. צילום: אהובה פאש שולוב, מקים גן החיות, ורעייתו יוכבד גן החיות התנ"כי בירושלים על שם משפחת טיש, או בקיצור גן החיות התנ"כי, הוא גן חיות, שהוקם בשנת 1940, ומאז 1993 הוא שוכן ברחוב דרך אהרן שולוב 1 בירושלים, על מדרונותיו הצפוניים של נחל רפאים בקרבת מעיין עין יעל ועין לבן.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וגן החיות התנ"כי · ראה עוד »
גשר המיתרים
גשר המיתרים הוא גשר מעוגן כבלים בכניסה לירושלים (צומת הרחובות יפו, ירמיהו, שדרות שז"ר, הרצל) כחלק מפרויקט הרכבת הקלה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וגשר המיתרים · ראה עוד »
גבעת רם
גבעת רם הוא אזור בירושלים בו שוכנים כמה ממבני הציבור המרכזיים והחשובים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וגבעת רם · ראה עוד »
גבעת התחמושת (אתר הנצחה)
גבעת התחמושת וסביבותיה אזור גבעת התחמושת הוריו של החובש הקרבי רב"ט אורי לבוביץ בעל עיטור המופת, טובה ויצחק ליד הגלעד הספונטני הזמני שהוקם בגבעת התחמושת, בסיור למשפחות שכולות שהתקיים לאחר חודש ממועד הקרב. לסיור צורפו מפקדי היחידה שגויסו ליום מילואים, ונתנו הסבר בסיסי על התנהלות הקרב. יולי 1967 אנדרטת גבעת התחמושת, 1968 קבוצת מבקרים ליד מגדל המים בגבעת התחמושת גבעת התחמושת הוא אתר להנצחת הקרב על גבעת התחמושת שהוקם ביוזמת ההורים השכולים, לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר החלו עבודות להכשרת הגבעות החשופות שבצפון-מזרח ירושלים שעד המלחמה היו שטח הפקר להקמת שכונות מגורים, פנה מג"ד 66, יוסי יפה, ליצחק פניגר, אביו של עופר פניגר, אחרון הנופלים בקרב, וזה האחרון כינס כמה הורים שכולים שביקשו לשמר את מוצב גבעת התחמושת ולהקים בו אתר הנצחה מרכזי לנופלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וגבעת התחמושת (אתר הנצחה) · ראה עוד »
דן יהב
דן יהב (נולד ב-1939) הוא גאוגרף וחוקר ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ודן יהב · ראה עוד »
דצמבר
דצמבר (מלטינית: December, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השנים עשר והאחרון בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ודצמבר · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דוד קרויאנקר
דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ודוד קרויאנקר · ראה עוד »
דוד גוגנהיים
דוד גוגנהיים (נולד ב-1944) הוא אדריכל ישראלי, זוכה פרס רכטר.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ודוד גוגנהיים · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והמאה ה-19 · ראה עוד »
המתחם הצרפתי בירושלים
המתחם הצרפתי בתצ"א משנות ה-1930 המתחם הצרפתי לצד מגרש הרוסים במפת שיק 1894 המתחם הצרפתי בירושלים הוא מתחם בירושלים, שנבנה בשלבים ברבע האחרון של המאה ה-19, בחסות הרוזן דה פיילא, מצרפת, בין מגרש הרוסים לבין הפינה הצפון מערבית של חומות העיר העתיקה, שבה נפרץ ב-1889 השער החדש.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והמתחם הצרפתי בירושלים · ראה עוד »
המגדל הישראלי
המגדל הישראלי המגדל הישראלי הוא שמו של אתר ארכאולוגי, השוכן ברובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים (רחוב פלוגת הכותל, פינת שוני הלכות).
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והמגדל הישראלי · ראה עוד »
המושבה האמריקאית בירושלים
המושבה האמריקאית או אמריקן קולוני (באנגלית: American Colony) הייתה מושבתה של קהילה אמריקאית-שוודית אוטופית שנוסדה בירושלים העות'מאנית, וכיום שמם של מתחם, מלון ושכונה במזרח ירושלים, במקום בו התגוררו בני הקהילה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והמושבה האמריקאית בירושלים · ראה עוד »
המושבה הגרמנית (ירושלים)
המושבה הגרמנית בירושלים היא שכונה במרכז-מערב העיר, בסמוך למתחם התחנה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והמושבה הגרמנית (ירושלים) · ראה עוד »
המכון לארכאולוגיה (הר הצופים)
המכון לארכאולוגיה, הממוקם בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים שבירושלים, מהווה את מרכז המחקר לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והמכון לארכאולוגיה (הר הצופים) · ראה עוד »
המכון הישראלי ללימודים מתקדמים
המכון הישראלי ללימודים מתקדמים (באנגלית: Israel Institute for Advanced Studies, בקיצור: IIAS) הוא מכון מחקר השוכן בקמפוס אדמונד ג'י ספרא של האוניברסיטה העברית בירושלים בגבעת רם.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והמכון הישראלי ללימודים מתקדמים · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והארץ · ראה עוד »
האוניברסיטה המורמונית
#הפניה אוניברסיטת בריגהאם יאנג#הקמפוס המורמוני בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והאוניברסיטה המורמונית · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והאימפריה הרומית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והספרייה הלאומית · ראה עוד »
העופל
עיר דוד בדרום גבעת העופל, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני העֹפֶל, כינוי מקראי לחלק מסוים של עיר.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והעופל · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והעיר העתיקה · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והצופה · ראה עוד »
הקארדו (ירושלים)
מפת העיר העתיקה שדרת העמודים ששוחזרו בחלקו הדרומי של הקארדו הקארדו בתקופה הביזנטית במפת מידבא הקארדו היה רחוב ראשי בירושלים בתקופה הרומית והביזנטית, בתוואי צפון-דרום, העובר משער שכם לשער האשפות.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והקארדו (ירושלים) · ראה עוד »
הר ציון
הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והר ציון · ראה עוד »
הר הרצל
מפת הר הרצל על חלקותיו הכניסה הראשית להר הרצל גיזום בצורת המנורה (סמל המדינה) וגיזום "הר הרצל" בכניסה הראשית, חנוכיה למעלה הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והר הרצל · ראה עוד »
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והר הזיתים · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והר הבית · ראה עוד »
הרובע ההרודיאני
#הפניה הפרוור ההרודיאני.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והרובע ההרודיאני · ראה עוד »
הרובע היהודי
מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והרובע היהודי · ראה עוד »
התקופה ההלניסטית
התקופה ההֶלֶנִיסְטִית היא פרק זמן בהיסטוריה האנושית ממותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס ועד התאבדותה של המלכה ההלניסטית האחרונה, קלאופטרה, בשנת 30 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והתקופה ההלניסטית · ראה עוד »
התחנה המרכזית של ירושלים
התחנה המרכזית של ירושלים היא מרכז התחבורה הציבורית הראשי בירושלים, ממנה יוצאים קווי אוטובוס בין־עירוניים מהעיר לשאר הערים והיישובים בישראל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והתחנה המרכזית של ירושלים · ראה עוד »
הלגיון הערבי
הלגיון הערבי (באנגלית: Arab Legion, בערבית: الفيلق العربي; תעתיק מדויק: אלפילק אלערבּי) היה כוח צבאי שהקימו קצינים בריטים באמירות עבר הירדן בשנת 1921, ושימש לאחר מכן כצבאה של ממלכת ירדן.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והלגיון הערבי · ראה עוד »
החומה הרחבה
מיקום החומה הרחבה בירושלים וגודלה. מפה המוצגת במקום מפת הרובע היהודי קטע משרידי החומה הרחבה גובהה המשוער של החומה לפני שנהרסה "ותתצו הבתים לבצר החומה" – שרידי מבנים קדומים, עליהם עוברת החומה סימון על מדרכה ברובע היהודי המתאר את מהלכה של החומה הרחבה. החומה הרחבה היא ביצור מחומת ירושלים העתיקה מימי תקופת בית ראשון, השוכן ברובע היהודי בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והחומה הרחבה · ראה עוד »
הבית השרוף
מפת הרובע היהודי הבית השרוף, או בית קתרוס, הוא כינויו של בית מגורים יהודי משלהי תקופת בית שני, שנשרף ונחרב במהלך חורבן ירושלים לאחר הכנעת המרד הגדול בירושלים בשנת 70 לספירה, ונתגלה מחדש בשנת 1970, בחפירות ארכאולוגיות בעיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והבית השרוף · ראה עוד »
הוצאת אריאל
#הפניה אריאל (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והוצאת אריאל · ראה עוד »
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והורדוס · ראה עוד »
הכנסת
הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והכנסת · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והכותל המערבי · ראה עוד »
הכותל הדרומי
הכותל הדרומי ומסגד אל-אקצא הגן הארכאולוגי. הכותל הדרומי הוא קיר התמך הדרומי של רחבת הר הבית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והכותל הדרומי · ראה עוד »
היכל שלמה
היכל שלמה הוא מבנה ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בצמוד לבניין בית הכנסת הגדול, אשר שימש בעבר ללשכות הרבנים הראשיים לישראל ומשכנם של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והיכל שלמה · ראה עוד »
היכל הספר
מתחם היכל הספר (לפניו מוצב קיר בזלת שחור) מה שמסמל את מגילת מלחמת בני אור בבני חושך ממגילות מדבר יהודה אשר חלקן נמצאות בהיכל הספר היכל הספר הוא אגף במוזיאון ישראל המשמש מקום משכן לכמה מהתגליות הארכאולוגיות החשובות של המאה ה-20, ביניהן כתבי-יד עתיקים ונדירים כגון מגילות מדבר יהודה וכתר ארם צובא.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והיכל הספר · ראה עוד »
היכל השמות
יו"ר המטות המשולבים של ארצות הברית הגנרל מרטין דמפסי בביקור בהיכל השמות עם הרמטכ"ל בני גנץ, 2012. משמאל: מלווה ומדריך השניים מטעם יד ושם, ד"ר רוברט רוזט, אז מנהל הספריות ביד ושם היכל השמות הוא מבנה ביד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה שבירושלים, שבו מונצחים שמותיהם של מיליונים מקורבנות השואה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים והיכל השמות · ראה עוד »
וילה
וילה גטי בקליפורניה היא שיחזור מדויק של חווילת הפפירוסים המפוארת, ששרידיה התגלו בהרקולנאום. וילה או חווילה היא בית פרטי, רחב ידיים, בדרך כלל צמוד-קרקע, המוקף שטח אדמה פרטי.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ווילה · ראה עוד »
וילה לאה
וילה לאה, 2008 וילה לאה, הידועה גם בשם בית אבקריוס, היא מבנה בשכונת רחביה בירושלים, בשדרות בן מיימון מס' 6.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ווילה לאה · ראה עוד »
וילה ברחל אמנו
וילה ברחל אמנו היא מבנה הממוקם בשכונת קטמון בירושלים, ברחוב רחל אימנו 20.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ווילה ברחל אמנו · ראה עוד »
כנסיית מריה מגדלנה
כנסיית מריה מגדלנה הכנסייה בשלהי המאה ה-19 מתוך http://www.loc.gov/rr/print/catalog.html ספריית הקונגרס האמריקני חזית הכנסייה כנסיית מריה מגדלנה היא כנסייה רוסית השוכנת על מורדותיו המערביים של הר הזיתים בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וכנסיית מריה מגדלנה · ראה עוד »
כנסיית אבינו שבשמים
כנסיית אבינו שבשמיים אבינו שבשמים כנסיית אבינו שבשמים (לטינית: Pater Noster) היא כנסייה קתולית השוכנת במרומי הר הזיתים ומשמרת את זיכרון תפילתו של ישו.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וכנסיית אבינו שבשמים · ראה עוד »
כנסיית סנטה אנה
כנסיית סנטה אנה ממוזער כנסיית סנטה אנה בירושלים מסמנת, על פי המסורת הנוצרית את מקום הולדתה של מרים אם ישו.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וכנסיית סנטה אנה · ראה עוד »
כנסיית דומינוס פלוויט
מבט מערבה מתוך הכנסייה תבליטים בכיפת הכנסייה שרידי הנקרופוליס באתר כנסיית דומינוס פלוויט (לטינית Dominus Flevit - "האדון בכה") היא כנסייה קתולית-פרנציסקנית, השוכנת על הר הזיתים בירושלים, וצורתה כשל דמעה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וכנסיית דומינוס פלוויט · ראה עוד »
כנסיית הניאה
הצעת שיחזור של הכנסייה, מבט לכיוון צפון-מזרחתמונה להחלפה כנסיית הניאה (ביוונית: "חדשה") הוא שמה המקוצר של "הכנסייה החדשה על-שם מרים אם ישו", כנסייה ענקית קדומה בירושלים שנחנכה בשנת 543 לספירה והייתה קיימת עד המאה התשיעית או העשירית.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וכנסיית הניאה · ראה עוד »
כנסיית העלייה
כנסיית העלייה כנסיית העלייה כיפת הכנסייה סלע העלייה כנסיית העלייה, כיפת העלייה או מסגד העלייה הם שמות שונים לכנסייה על הר הזיתים המשמרת את זיכרון עליית ישו השמימה ארבעים יום לאחר תחייתו.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וכנסיית העלייה · ראה עוד »
כנסיית העלייה הרוסית
כנסיית העלייה הרוסית האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן כנסיית העלייה הרוסית (אל-מוסקוביה) היא כנסייה ומנזר על הר הזיתים בירושלים המשמרים את זכר עלייתו של ישו לשמים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וכנסיית העלייה הרוסית · ראה עוד »
כנסיית הקבר
פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וכנסיית הקבר · ראה עוד »
כנסיית הקבר הקדוש
#הפניה כנסיית הקבר.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וכנסיית הקבר הקדוש · ראה עוד »
כנסיית כל העמים
כנסיית כל העמים (איטלקית Chiesa di tutte le Nazioni) היא כנסייה פרנציסקנית השוכנת בגת שמנים שבנחל קדרון, על מורדותיו המערביים של הר הזיתים בירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וכנסיית כל העמים · ראה עוד »
כתר הוצאה לאור
כתר הוצאה לאור היא אחת מחברות ההוצאה לאור הגדולות בישראל, המחזיקה גם מפעלי דפוס.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וכתר הוצאה לאור · ראה עוד »
כותרת ראשית (שבועון)
"כותרת ראשית" היה שבועון חדשות ישראלי שראה אור בשנים 1982–1988.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וכותרת ראשית (שבועון) · ראה עוד »
כיפת הסלע
כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וכיפת הסלע · ראה עוד »
כיכר אלנבי
האנדרטה, שבמרכז הכיכר, לזכר כיבוש ירושלים בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה כיכר אלנבי היא כיכר קטנה ומטופחת בלב שכונת רוממה במערב ירושלים.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וכיכר אלנבי · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ויפו · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וירושלים · ראה עוד »
ירושלים החצויה
#הפניה ירושלים המחולקת.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים וירושלים החצויה · ראה עוד »
יד אבשלום
יד אבשלום בתוך גלי אבנים בשלהי המאה ה-19 הכותרת והארכיטרב בפינת המבנה יד אבשלום וסביבתו ב-1906 פנים המצבה - מבט לדרום ולדרום-מערב יד אבשלום. מאחוריו מצד שמאל נראית מערת יהושפט מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים "יד אבשלום" היא מצבה מונומנטלית הנמצאת בנחל קדרון, בין הר הזיתים והר הבית.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ויד אבשלום · ראה עוד »
יד לבנים
חדר הנצחה בבית יד לבנים בפתח תקווה בית יד לבנים בבאר שבע יָד לַבָּנִים הוא ארגון ישראלי התנדבותי להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל וטיפול במשפחות השכולות.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ויד לבנים · ראה עוד »
יד לילד
250px תבליט של הילד עוזיאל שפיגל בכניסה ליד לילד ביד ושם יד לילד הוא אתר זיכרון המצוי במוזיאון יד ושם בהר הזיכרון שבירושלים, המנציח את זכר הילדים היהודיים שנרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם בשואה.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ויד לילד · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ויד ושם · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יוסף קלארווין
יוסף קלארווין (6 בפברואר 1893 – 9 בספטמבר 1970).
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ויוסף קלארווין · ראה עוד »
1517
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ו1517 · ראה עוד »
1892
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ו1892 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ו1917 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ו1948 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ו1949 · ראה עוד »
28 במאי
28 במאי הוא היום ה-148 בשנה (149 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ו28 במאי · ראה עוד »
638
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אדריכלות בירושלים ו638 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אדריכלות_בירושלים
